ההתנתקות החד-צדדית מכפר קדום (כופור קאדום)

נאוה זוננשיין ואורי גופר

מאות כבישים בגדה הפכו בשנים האחרונות לכבישים בהם מותרת הנסיעה ליהודים בלבד. הגישה מהכפרים הפלסטיניים לכבישים אלו נחסמה מטעמים ביטחוניים כביכול, על מנת להקטין את ה"חיכוך" בין יהודים ופלסטיניים, בין אם במדיניות מתוכננת של הצבא, ובין אם ביוזמות פרטיות של תושבי התנחלויות סמוכות העושים בשטח כבשלהם. קבוצה של פעילי שלום ישראלים ופלסטינים ביקשה ללמוד מקרוב על התופעה ועל השלכותיה על התושבים הפלסטיניים. בביקור בכפר קדום הסמוך לשכם למדה הקבוצה על ניתוק מכבישים, ניתוק מחשמל ובעיקר על ניתוק מכל אמות מידה אנושיות.

דרך ללא מוצא
22 פעילי שלום ישראלים ופלסטינים, ברובם אנשי מקצועות בריאות הנפש, אנשי חינוך ופעילים נוספים (ביניהם השר לשעבר יאיר צבן), ביקרו ביום שישי ה-16.6.06 בכפר הפלסטיני קדום, הנמצא מערבית לעיר שכם, וסיירו בכביש קדום-שכם שמתנחלי קדומים הביאו לסגירתו בפני תושבי הכפר. אורכו של כביש קדום-שכם 12 ק"מ והוא שימש עורק החיים הראשי של קדום עוד מימי התקופה העותומאנית. ההתנחלות הסמוכה קדומים אשר נוסדה ב-1974 על אדמות הכפר קדום, התפשטה בשנות התשעים צפונה במאחזים/שכונות, במיוחד "גבעת שלם" ו"קדומים צפון", כך שהתפרשה משני צידי הכביש. כיום מונים המתנחלים בקדומים ושלוחותיה כ-3000 איש, בעוד מספר התושבים בכפר קדום עומד על 4,000 (כיום פחות, מאז חסימת הכביש, אך לכך נגיע בהמשך). בשנת 2000 החלו המתנחלים מקדומים לחסום לסירוגין את הכביש, בטענה שהוא מסכן את ביטחונם, ולאפשר מעבר ליהודים בלבד. מה שהחל כיוזמה עצמאית של המתנחלים שיושמה לפרקים, הפך בגיבוי צה"ל למדיניות הקבועה כאשר החל משנת 2002 נותק הכביש כליל. המתנחלים הציבו מחסום ברזל בקטע המחבר את הכביש היוצא מן הכפר לכביש הראשי לשכם, והעמידו בצד המחסום ביתן שמירה ואמצעי תיצפות.
חסימת הכביש אילצה את 4,000 תושבי הכפר לפרוץ לעצמם דרך עפר בכוחות עצמם, "דרך בורמה" משלהם, שתחבר אותם לשכם, העיר המרכזית הקרובה ביותר. נסללה דרך-לא-דרך, מעין כביש עפר בוצי ומפותל, שאורכו 27 ק"מ, יותר מפי 2 מאורך הכביש המקורי. הניתוק מן הדרך הראשית והמעבר לשימוש בדרך העפר החלופית גרם להשלכות מרחיקות לכת על חיי התושבים בכפר. הנה מעט ממה שמסתתר מאחורי עוד דיווח לאקוני על חסימת כביש גישה פלסטיני "מטעמי ביטחון":
• עיכוב טיפול רפואי מציל חיים
תושבי הכפר נסמכים על טיפול רפואי בבית החולים שבשכם הסמוכה. מאז נחסמה הגישה לכביש הראשי ידוע על לפחות 5 מקרים בהם איבדו תושבים מהכפר את חייהם כתוצאה מעיכובים בדרך אל העיר ומשימוש בדרך החתחתים המאולתרת והמאריכה. למשל, לפני חודשים ספורים קיבל תושב קדום פהמי מחמוד עקל, בן ה-53, התקף לב, פינויו לבית-החולים בשכם התעכב בשל הכביש המנותק, והאיש נפטר. בחורף 2004 נפטר בנסיבות דומות הילד בן ה-6 אחמד בן עבד-אל-כרים מחמוד שתווי.
• העתקת המסחר אל מחוץ לעיר
משאיות נושאות ציוד לא יכלו לעמוד בתנאי הדרך אל הכפר ושורה שלמה של עסקים זעירים (מוסכים, נגריות, מפעל זיתים) שהסתמכו על אספקה מן המשאיות נאלצו להעתיק את עסקיהם לישובים אחרים, או פשטו רגל.
• פגיעה בחקלאות ובחקלאים
הפסקת השימוש בכביש הראשי מנעה מחה מחקלאי הכפר להגיע לאדמותיהם ולעבדם.
• פגיעה בחינוך
הדרך מהכפר למוסדות הלימוד להשכלה גבוהה בשכם הסמוכה נעשתה ארוכה, יקרה והיוצא אליה כלל לא יכול לדעת אם יצליח לעשות את דרכו בחזרה. כתוצאה מכך נאלצים הסטודנטים שיכולים להרשות זאת לעצמם לשכור דירות בשכם לתקופת לימודיהם, או לוותר עליהם.
• עלייה בהוצאות
כתוצאה מחסימת הכביש חלה עלייה במחירי הנסיעה לשכם (24 ₪ במקום 6 ₪), במחירי השכרת הדירות כתוצאה מעלייה בביקושים, מחירי תובלה, ועוד.
• הגירה מהכפר
כתוצאה מההרעה בתנאי המחייה, הקשים במילא בכפר, עזבו לאחרונה כ-80 משפחות את הכפר (כ-500 איש). ראש המועצה בכפר, מוחמד אבו-נימר, מעריך את הנזק הכספי הנגרם לכפר כתוצאה מהשלכות סגירת הכביש ב-200,000 ₪ מדי חודש.

רק לאחרונה, בחודש מרץ 2006 נסלל כביש חלופי נוסף לשכם, במימון קרן ה-USAID. אך גם כביש זה לא משיב את החיים בכפר אל כנם: אורכו של הכביש 30 ק"מ ובמקום לנסוע מזרחה ישר לשכם בכביש המנותק (12 ק"מ), מוביל הכביש החדש דרומה לכפר פונדוק וממנו צפון-מזרחה לשכם. ראשי הכפר פנו לרשות הפלסטינית בבקשה שתסייע בפתיחת הכביש, ואף שכרו עו"ד ישראלי שיסייע גם הוא, אך עד כה כל המאמצים לפתיחת הכביש עלו בתוהו.


יותר חזקים מחברת חשמל
ביקור קבוצת הפעילים כלל פגישה עם ראשי הכפר ומספר תושבים בבניין המועצה של הכפר, שבמהלכה סיפרו נציגי הכפר על המצוקות המעסיקות את התושבים, ולאחר מכן יצאו המשתתפים לסיור בשטח בכדי לראות את הדברים מקרוב. במהלך המפגש שטחו התושבים בפני המבקרים בעיות נוספות, שאינן קשורות לסגירת הכביש, ובראשן הסאגה הנמשכת סביב ניסיונות ההתחברות של הכפר לחברת החשמל.
החל משנת 1994 נמצאת מועצת קדום בקשר עם חברת החשמל הישראלית במטרה לחבר את הכפר לתשתית חשמל. עלות הפרוייקט נאמד בכ-270,000$ מתוכו חלקה של חברת החשמל כ-240,000 ₪. תושבי הכפר השיגו את הסכום הנדרש, בסיוע כסף בלגי, עמדו בקשר עם חברת החשמל ופעלו בהתאם להנחיותיה. חברת החשמל הורתה לתושבים להקים חדר שמטרתו העברה ממתח חשמל גבוה לנמוך (חדר שכזה נקרא "מזלג", הסביר אחד התושבים הפלסטיניים בעברית לקבוצה, מונח שספק עד כמה הכירו הישראלים, ומעיד יותר מכל על המציאות השונה ששני הצדדים חיים בה). מהנדסים מטעם חברת החשמל הגיעו מחיפה לקדום והורו על המיקום המדוייק שבו על תושבי הכפר להקים את החדר, במרכז מטע זיתים הצמוד לכביש המנותק, בין קדום לקדומים. היות ומיקום החדר נמצא על חלקת אדמה השייכת לאחד מתושבי הכפר, בלאל ג‘מעה, ביקשה המועצה מיקום חלופי, שלא יאלץ אותה לרכוש את האדמה ממנו. גם בלאל עצמו נפגש עם המהנדסים וניסה לפחות להזיז את המיקום כמה מטרים משם למקום שלא יפגע בעצי הזית שבחלקה. הבקשות נדחו. המועצה נאלצה לרכוש את חלקת האדמה מבלאל (וע"י כך הגדילה את ההוצאות הכרוכות בפרוייקט) וב-2004 השלימה את בניית החדר ומשיכת קו חשמל תת קרקעי עד 5 מטר מהמבנה.
אלא שבכך לא הגיע הסיפור אל סיומו. מתנחלי קדומים, שלמדו על נסיונות הכפר להתחבר לחשמל והבחינו בבניית חדר החשמל במטע הזיתים, מיהרו לעתור כנגד המבנה בתואנה שהוא נמצא בשטח Cשבשליטה ישראלית ולכן הפלסטינים אינם רשאים לבנות בו. המינהל האזרחי בבית-אל אסר על חיבור המבנה לחשמל בשל "התנגדויות שהוגשו" למיקום המבנה, ואף הוציא צו הפסקת בנייה וצו הריסה למבנה. וכך יכלו תושבי ההתנחלות קדומים לרשום לעצמם בסיפוק ניצחון על תושבי הכפר ועל חברת החשמל, אחד הגופים החזקים במדינה. גם הטענה כי בשטח המיועד ישהו עובדי חברת חשמל ישראלים בלבד, לצורך תחזוק ותפעול המבנה, לא סייעה לתושבי הכפר לשנות את ההחלטה. בהכירה את המציאות שבה ראש מועצת קדומים, דניאלה וייס, "שולטת" בממשל הצבאי שרויה מועצת כפר קדום במבוכה מוחלטת ומחפשת אחר פתרונות שימנעו מההשקעה הגדולה שנעשתה לרדת לטמיון ושיחסכו את הצורך בחיפוש אחר מקורות מימון חדשים. בהקשר זה יש לציין כי 24,000 ₪ המהווים מקדמה של 10% עבור התשלום לחברת החשמל כבר הועברו לרשות חברת החשמל, והם נמצאים ברשותה ללא שתהיה כל התקדמות בפרוייקט. בינתיים, ממשיכים 4,000 תושבי הכפר להסתמך על גנרטורים לצורך אספקת חשמל לבתיהם.

בנוסף לכל הנ"ל מרחפת מעל הכפר סכנת הקמת גדר ההפרדה שמאיימת להקיף את הכפר משלושת צדדיו, כשבכל שבוע מקבלים ראשי המועצה מפה עם תוואי אחר לה. ועוד לא דיברנו על הטרדות המתנחלים מקדומים הפוגעים במכוניות של תושבי הכפר, מעכבים ילדים העובדים בשדה ואיך מההתנחלות חדשה "הר חמד" שמה, שקמה על הגבעה הנשקפת מבנין המועצה של הכפר ומונה 4 מבנים, יורים המתנחלים מנשקם ביום ובלילה על מנת לזרוע פחד ולהעיר את התושבים משנתם.
סיפור בנאלי של כפר אחד ממאות.

על קבוצת הפעילים
הסיור נערך ביוזמת הקבוצה הישראלית, המורכבת ברובה מאנשי בריאות הנפש וחינוך, שנטלו חלק בקורס "סוכני שינוי" שנערך לאחרונה בעקבה ובאיסטנבול מטעם בית הספר לשלום בנווה-שלום וחיוואר, ארגון שלום פלסטיני, שמרכזו בג‘יוס אזור קלקיליה. לקבוצה הצטרפו פעילי שלום בכירים בראשות יאיר צבן, במגמה להעלות למודעות ציבורית את העוול "הבנאלי" ולתקנו. את הקבוצה קיבלו, בתאום מראש ובמאור פנים, ראש מועצת קדום מוחמד נימר (אבו נימר), סגנו סאקר עובייד (אבו מסעד), ופעילים נוספים מהכפר. את הסיור אירגן עיסא אשתווי, תושב קדום שנטל חלק בקורס סוכני השינוי.
קבוצת הפעילים מחוייבת לפעול על מנת לפתוח את הכביש החסום המהווה עורק חיים מהותי לכפר, ולהביא לחיבורו של הכפר לרשת החשמל. אחת הדרכים בהן בכוונתנו לפעול היא על ידי הפצת הסיפור באמצעי התקשורת ופנייה למקבלי החלטות ולמערכת המשפטית עד לתיקון העוול.

טלפונים ליצירת קשר ובירור פרטים
נפתלי רז, 054-5494172. נאוה זוננשיין, 050-8557594. אורי גופר, 054-4806407.

*ברשותנו מסמכים הנוגעים לאירועים המופיעים בכתבה ומספרי טלפון של האנשים אשר מוזכרים בה ושל תושבים נוספים עימם ניתן לתאם סיור בכפר ולקבל פרטים נוספים.
בנוסף, ניתן להתרשם מהתמונות המופיעות בעמודים הבאים אשר נלקחו במהלך הביקור.